הנרייט ואן-פראג, חגגה יחד עם חבריה לצוות המחקר כאשר פורסם המאמר החדש שלהם. הממצאים שתוארו במאמר הפריכו תיאוריה שהייתה מקובלת במשך עשרות השנים של חקר המוח. בעבר, האמינו כי המוח מתפתח בתקופת ההיריון והילדות ובמוח הבוגר לא נוצרים יותר תאי מוח חדשים. אך החוקרים שחגגו בחדר הישיבות, זה עתה פרסמו מאמר בו הוצגו תמונות של תאי עצב חדשים שנוצרו במוח בוגר וצולמו דרך מיקרוסקופ חדשני. החברים החלו בסבב של 'סיפורי גבורה' על הרגע בו עלה הרעיון כיצד לזהות את התאים החדשים, כיצד הם למדו להפעיל את הטכנולוגיה הנדרשת לביצוע הבדיקה, ועבדו בלילות כדי לקבל תור במיקרוסקופ המשוכלל.
לאחר זמן מה
נרגעו החוקרים וחשבו כל אחד לעצמו, לאן הולכים מכאן. הם התחילו "לגלגל" את
הרעיונות ביניהם. ראסטי אמר: "מעניין באיזה תפקיד משמשים תאי העצב החדשים
שנוצרים – הרי אנחנו מוצאים אותם רק באזור ההיפוקמפוס, הקשור לזיכרון". תיאו
אמר שאותו הכי מעניין לבדוק אם התופעה מתרחשת גם בבני אדם, שכן הם הראו אותה בחיות
ניסוי. לבסוף, הנרייט אמרה:"הכיוון שמעסיק אותי הוא לחפש כיצד ניתן להגביר את
יצירת התאים החדשים במוח – שכן אולי נוכל להשתמש בידע הזה בטיפול במקרים של פגיעה
במוח?".
חודש לאחר מכן הייתה הנרייט כבר עסוקה בניסויים שבדקו האם פעילות
גופנית משפיעה על יצירת תאי עצב חדשים. השערת המחקר של הנרייט הייתה שפעילות
גופנית גורמת לגדילה במספרם של תאי העצב החדשים. הנרייט החליטה לבדוק זאת בעכברים
משום ששמה לב שכאשר היא מכניסה גלגל ריצה לכלוב, העכברים רצים עליו זמן רב. ללא
הגלגל בכלוב, העכברים היו פחות פעילים. כדי לזהות את התאים החדשים במוח, הנרייט
תכננה להזריק לעכברים צבע מיוחד שנצמד אך ורק לתאים שזה עתה נולדו (זהו סמן לתאים
חדשים). הנרייט הרכיבה 4 קבוצות ניסוי שכללו 8 עכברים בכל קבוצה. כל הכלובים
הוחזקו באותו החדר, וקיבלו את אותו האוכל. אל כלוביהם של עכברי הקבוצה הראשונה הנרייט
הכניסה גלגל ריצה ואילו אל כלובי העכברים מהקבוצה השנייה לא הוכנס גלגל הריצה. כל העכברים
טופלו בסמן התאים החדשים במשך 12 ימי הניסוי הראשונים. יום לאחר הפסקת הטיפול הוקרבו החיות בשתיים מארבעת קבוצות העכברים, אחת הייתה עם גלגל ריצה והשנייה ללא גלגל. שתי
קבוצות העכברים הנותרות המשיכו את "טיפול" הריצה/ללא ריצה עוד 4 שבועות, ללא מתן
נוסף של סמן. לאחר שהוכנו החתכים ממוחותיהם של העכברים, בדקו החוקרים את מספר
התאים החדשים. הם צילמו דרך המיקרוסקופ, תמונות של חתכי מוח הצבועים בסמן לתאים
חדשים (תמונה 1) וספרו את מספר התאים החדשים בכל אחד מהמוחות. את התוצאות שאספו הם
רשמו בטבלה (טבלה 1). הממצאים נכתבו במאמר ולאחר שנבדקו על ידי מספר מומחים בתחום, פורסמו בעיתון המדעי Nature Neuroscience.
תמונה 1:
תאים חדשים
שנוצרו במוחם של העכברים (יום 1)
 |
| מתמונה 2 במאמר של הנרייטה ושותפיה למחקר |
טבלה 1: מספר
התאים החדשים במוח העכברים עם ובלי פעילות גופנית.
מספר התאים החדשים
|
פעילות גופנית
|
ללא פעילות גופנית
|
יום 1 לאחר הפסקת מתן הסמן
|
6773
|
4393
|
4 שבועות לאחר הפסקת מתן
הסמן
|
3791
|
1880
|
שאלות להבנה ולחשיבה:
1. מהי שאלת המחקר?
2. זהו את המשתנים בניסוי - כיצד שינו החוקרים את המשתנה המשפיע וכיצד בדקו את המשתנה המושפע (תלוי)?
3. מהו המשתנה התלוי? כיצד בדקו אותו החוקרים?
4. מה הייתה קבוצת הביקורת בניסוי, ואילו תנאים נשמרו קבועים בניסוי?
5. מדוע נבדק מספר התאים החדשים לאחר 4
שבועות?
6. מדוע קבוצות הניסוי הכילו מספר עכברים ולא
רק עכבר אחד?
7. הצג/י את תוצאות הניסוי בצורה גרפית, באיזה
גרף תבחר/י – קו רציף או גרף עמודות?
על הרקע למהפכה המדעית בתחום - בבלוג זה.
הנרייט עונה על שאלות בקישור של ה-PBSהסיפור והשאלות לתלמידים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה