כיצד עושים חקר פתוח במסגרת תכנית הלימודים בכיתת בית ספר על יסודי? לקראת סוף המחצית הראשונה של שנת הלימודים כבר יש לתלמידי כיתות ט' בסיס ידע היכול לתמוך בחקר פתוח. כמו כן, זהו זמן מתאים למפגשים רצופים ללא חגים או מבחנים, ובעתיד, תיכון למדעים בלוד אנו רואים בכך הזדמנות לחקר פתוח ולביטוי עצמי של יצירתיות מדעית.
הנוהג מתחיל בהזמנת התלמידים לבחור נושא ולהכין כרזה או דגם הקשורים אליו. לאחר חודשיים של עבודה, מוצגים התוצרים ב-"כנס מדעי" כיתתי - ככרזה, דגם או הרצאה. הפרויקט בדרך כלל מוצג על ידי צוות הביולוגיה כפרויקט רשות המזכה בבונוס בציון, הנושא הכללי לפרויקטים של ט' הוא מחלות גנטיות - אולם בחירת הנושא הייתה פתוחה. בשלושת הכיתות שלי אפשרתי לבחור בנושאים אחרים ומגוונים. מטרתי בפרויקט הייתה לתת לתלמידים הזדמנות להניע חקר באמצעות הסקרנות והעניין שלהם, כדי לאפשר חוויה חיובית הקשורה בחקר מדעי פתוח וכדי להכניס את החקר כגישה ללמידה. כדי לתמוך בחקר פתחתי בסביבת הלמידה של הכיתה (ב-moodle) פרק לפרויקט ובו שמתי קבצים עם שלבי ביצוע העבודה ותיאור התוצר הסופי. התלמידים נדרשו לעדכן אותי בהשלמת שלבי העבודה השונים במייל.
מה נושא החקר? כל נושא הקשור לביולוגיה (גם קשר קלוש קיבלתי) - ראו דוגמאות למטה.
מה דרך החקר? כל דרך המתאימה להתמודדות עם שאלת החקר.
הודעתי על הפרויקט חודשיים לפני תאריך ההגשה. הגדרתי זמנים לביצוע שלבי החקר. התלמידים התקדמו בחקר באופן עצמאי, אולם בכל שבוע שאלתי על ההתקדמות לפי השלב הצפוי בחקר. הנקודות בלוח הזמנים, בהן היה חשוב לעמוד היו שלב בחירת שאלת החקר בשבוע-שבועיים הראשונים, ושלב הגשת טיוטת המצגת שבועיים לפני הכנס. לקראת הכנס הוקדשו שני מפגשים בכיתה להכנת הפוסטרים עצמם. מלבד זאת, התלמידים עבדו על החקר בשעות הפנויות ובבית.
מהם שלבי החקר?
1. בחירת נושא, העלאת שאלות - ובחירת שאלה בת-חקר מתוך השאלות - התלמידים נדרשו לקבל אישורי על הנושא והשאלות. בשלב זה פנו אלי התלמידים בעזרה לחיפוש נושא, שאלות בנושא שבחרו, או מידע בנושא.
3. תכנון החקר/ניסוי
4. ביצוע החקר (שבועיים לפחות)
5. איסוף תוצאות וניתוחן
6. כתיבה במצגת: מבוא, שיטות, מהלך ניסוי, תוצאות, סיכום, דיון כולל שאלות להמשך. ולשלוח אלי לסקירה, תיקונים ושליחה מחדש. יש להודיע כבר בהתחלה על התאריך לשליחת המצגת וחשוב לעמוד בו.
7. מדפיסים את חלקי הכרזה ומקדישים שני מפגשים לארגון הכרזה בכיתה. תלמידים שבחרו שלא לבצע פרויקט עוזרים לחבריהם.
כיצד מצאו התלמידים מידע?
הצעתי לתלמידים אתרים ובהם מידע מדעי מהימן בעברית (וקצת באנגלית) - למשל סיינטיפיק אמריקן ישראל, בשער, והידען ואתרי מידע מבתי חולים. בנוסף, התלמידים חיפשו בגוגל ובמקורות שונים ושלחו לי את המקורות שלהם כדי שנעריך אותם. בהמשך ריכזתי לכל נושא מאמרים והרצאות ביוטיוב לקהל הרחב, בסביבת הלמידה שלנו במוודל.
אילו סוגים של חקר בוצעו? התלמידים ערכו חקר משני סוגים עיקריים, לפי שאלת החקר שבחרו: 1. חקר תיאורטי. 2. חקר מעשי - ניסויים פשוטים. שני סוגים אלו מתאימים לפעולות שמומחים עושים כשהם ניגשים לנושא חדש. הם לומדים על הנושא ואחר כך חושבים על דברים שאפשר לבדוק.
כיצד השתלב הפרויקט עם תוכנית הלימודים? תוכנית הלימודים שלנו כללה במחצית הראשונה את הנושאים: מבוא לעולם החי, סיפורי חקר להכרת מושגי חקר, התא, תורשה לפי מנדל וביולוגיה מולקולרית. למרות שהפרויקט היה חקר פתוח בשביל רוב התלמידים, הוא שרת את תוכנית הלימודים בכך שחלק מהתלמידים בחרו נושאים מהתוכנית - בין אם הציעו אותם בעצמם ובין אם אני הצעתי להם כשביקשו עזרה בבחירת נושא. לכן לפחות חלק מהעבודות עסקו בנושאים השייכים לתוכנית הלימודים. לעומתם, היו תלמידים שתרמו להרחבת האופקים של כולנו ועבדו על נושאים שונים לגמרי. מאחר שהתלמידים הציגו את הפרויקטים שלהם וחלקם אף בהרצאה, למעשה הם למדו את כל הנושאים שהוצגו בפרויקטים וכך השגנו גם את מטרות התוכן הקשורות לתוכנית הלימודים.
בהתחלה המשימה נראתה לי ולתלמידים גדולה מידי - לכן היה חשוב לחלק אותה לשלבים.
באמצע התקופה היו ניסויים וחקירות שקצת נתקעו והיה קשה מבחינה רגשית להמשיך ולנסות שוב. במקרים אלו מאד עזר אם התלמידים עבדו בזוגות ולא לבד.
רפלקציה נוספת:
הגדרת המשימה כמשימת רשות הועילה למתן אוטונומיה לתלמידים וכך גם אפשרות בחירת הנושא ושאלת החקר. אולם, לגבי הבונוס בציון אינני בטוחה: חלק מהתלמידים המצטיינים לא השתתפו בפרויקט משום שהעריכו שיוכלו להשיג ציון גבוה גם בלעדיו, חלק אחר מהתלמידים המצטיינים, עבדו כדי ללמוד - אלו בדרך כלל התלמידים שאוהבים ביולוגיה והתכוונו לבחור במגמה הביולוגית. עם זאת תלמידים רבים נזקקו לבונוס כדי להרגיש שהם לא לומדים "סתם" כדי ללמוד, אלא מרוויחים רווח מוחשי. והם דווקא התמידו והשקיעו בפרויקט והפיקו ממנו רבות.
מספר התלמידים שהציגו היה 21, 17, 12 משלוש כיתות בנות כ- 36-34 תלמידים כ"א. מבין כלל העבודות היו שלוש עבודות שלא התקבלו ל"כנס". באחת, הגישו זוג בנות סיכום עבודת גמר מהלימודים בתיכון של אימא של אחת הבנות. והאחרות היו ברמה נמוכה והתלמידים העדיפו שלא לתקן.
בנוגע לעבודה שיתופית - ניכר היה שהעבודה בזוגות עזרה להתמודד עם הקשיים הרגשיים במשימה גדולה ומורכבת - משום שכשאחד מבני הזוג חש בקושי השני "מושך קדימה" ולהפך ובני הזוג תמכו זה בזה.
דוגמאות לשאלות חקר:
חקר תיאורטי:
- מדוע נפוצה המחלה אנמיה חרמשית באפריקה?
- מהו הרקע הגנטי למחלת אלצהיימר? לצורך הכנת העבודה הזו התייעצנו עם ד"ר זאב מיינר מבי"ח הדסה הר הצופים.
- כיצד השפיע הדבר השחור על ההיסטוריה העולמית? עבודה זו עזרה לתלמיד שמתעניין בעיקר בהיסטוריה להתחבר עם תחום הביולוגיה ולהביט בו באופן מעמיק מתחום הנוחות והעניין שלו.
- מה הגורם הביולוגי לעיוורון צבעים?
- האם קיים רקע גנטי לפגות ולידה מוקדמת?
- האם קיים קשר בין נוירופסיכולוגיה ופסיכודרמה? טל הציעה במסגרת הפרויקט שלה ניסוי לבדיקת fMRI במהלך פסיכודרמה.
- תסמונת אשר פוגעת במספר חושים, כיצד מתמודדים החולים עם הפגיעה? בפרויקט הזה חקר התלמיד מחלה בה לוקים במשפחה שלו ואף ראיין את סבתו.
- האם יש רקע גנטי לאנמיה מיאלודיספלסטית? גם העבודה הזו התמקדה במחלה שהופיעה במשפחת התלמידה וכללה ראיון עם אימה.
מחלות נוספות בהם עסקו הפרויקטים: ציסטיק פיברוזיס, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, סוכרת. כדי שהתלמידים לא יסתפקו בסיכום מהאנציקלופדיה ביקשתי מהם להציע שאלת חקר שמציגה את נקודת העניין האישי שלהם בנושא ושימוש במספר מקורות איכותיים.
חקר מעשי:
- האם לחץ נפשי משפיע על הביצועים בספורט וכיצד? בעבודה הזו גילו התלמידים שמידה מסוימת של לחץ נפשי משפרת את הביצועים בספורט, וכך התאפשר לנו לדבר על המערכת הסימפטטית ואדרנלין והשפעה ההורמונלית על הדריכות הגופנית והנפשית. בהמשך דיברנו על התרומה שיכולה להיות ללחץ נפשי במידה מתונה לתפקוד במבחנים.
- האם קור משפיע על לחץ הדם והדופק וכיצד?
- האם אור משפיע על נביטת זרעי שעועית?
- מהם גגות ירוקים והאם הם משפיעים על הטמפרטורה בתוך המבנה?
- גידול חיידקים מסביבת החיים שלנו.
- כיצד משפיעים חומרים שונים על עצמות?
- האם קצב ההאכלה משפיע על גדילת הנחש? טל, אשר מגדל נחשים ערך ניסוי של חודשים אחדים יחד עם אביו במבנה בחצר ביתו, לצורך הניסוי התייעצנו עם מומחה לנחשים מהאוניברסיטה העברית.
לסיכום, ניכר היה שהתלמידים נהנו לעשות את הפרויקט. לי היה נהדר לראות אותם עובדים, מתלהבים ויוצרים. הם היו גאים בעצמם על ההישג. תרם להם שהציגו את עבודתם מול אחרים - הילדים הביישנים יותר שהציגו, הזדקפו יותר ויותר בכל פעם בה הציגו את עבודתם ורבים מהם אמרו בשלב הרפלקציה שנהנו להציג את עבודתם.
הנה דוגמאות לפוסטרים שהוכנו:
הנוהג מתחיל בהזמנת התלמידים לבחור נושא ולהכין כרזה או דגם הקשורים אליו. לאחר חודשיים של עבודה, מוצגים התוצרים ב-"כנס מדעי" כיתתי - ככרזה, דגם או הרצאה. הפרויקט בדרך כלל מוצג על ידי צוות הביולוגיה כפרויקט רשות המזכה בבונוס בציון, הנושא הכללי לפרויקטים של ט' הוא מחלות גנטיות - אולם בחירת הנושא הייתה פתוחה. בשלושת הכיתות שלי אפשרתי לבחור בנושאים אחרים ומגוונים. מטרתי בפרויקט הייתה לתת לתלמידים הזדמנות להניע חקר באמצעות הסקרנות והעניין שלהם, כדי לאפשר חוויה חיובית הקשורה בחקר מדעי פתוח וכדי להכניס את החקר כגישה ללמידה. כדי לתמוך בחקר פתחתי בסביבת הלמידה של הכיתה (ב-moodle) פרק לפרויקט ובו שמתי קבצים עם שלבי ביצוע העבודה ותיאור התוצר הסופי. התלמידים נדרשו לעדכן אותי בהשלמת שלבי העבודה השונים במייל.
מה נושא החקר? כל נושא הקשור לביולוגיה (גם קשר קלוש קיבלתי) - ראו דוגמאות למטה.
מה דרך החקר? כל דרך המתאימה להתמודדות עם שאלת החקר.
הודעתי על הפרויקט חודשיים לפני תאריך ההגשה. הגדרתי זמנים לביצוע שלבי החקר. התלמידים התקדמו בחקר באופן עצמאי, אולם בכל שבוע שאלתי על ההתקדמות לפי השלב הצפוי בחקר. הנקודות בלוח הזמנים, בהן היה חשוב לעמוד היו שלב בחירת שאלת החקר בשבוע-שבועיים הראשונים, ושלב הגשת טיוטת המצגת שבועיים לפני הכנס. לקראת הכנס הוקדשו שני מפגשים בכיתה להכנת הפוסטרים עצמם. מלבד זאת, התלמידים עבדו על החקר בשעות הפנויות ובבית.
מהם שלבי החקר?
1. בחירת נושא, העלאת שאלות - ובחירת שאלה בת-חקר מתוך השאלות - התלמידים נדרשו לקבל אישורי על הנושא והשאלות. בשלב זה פנו אלי התלמידים בעזרה לחיפוש נושא, שאלות בנושא שבחרו, או מידע בנושא.
3. תכנון החקר/ניסוי
4. ביצוע החקר (שבועיים לפחות)
5. איסוף תוצאות וניתוחן
6. כתיבה במצגת: מבוא, שיטות, מהלך ניסוי, תוצאות, סיכום, דיון כולל שאלות להמשך. ולשלוח אלי לסקירה, תיקונים ושליחה מחדש. יש להודיע כבר בהתחלה על התאריך לשליחת המצגת וחשוב לעמוד בו.
7. מדפיסים את חלקי הכרזה ומקדישים שני מפגשים לארגון הכרזה בכיתה. תלמידים שבחרו שלא לבצע פרויקט עוזרים לחבריהם.
כיצד מצאו התלמידים מידע?
הצעתי לתלמידים אתרים ובהם מידע מדעי מהימן בעברית (וקצת באנגלית) - למשל סיינטיפיק אמריקן ישראל, בשער, והידען ואתרי מידע מבתי חולים. בנוסף, התלמידים חיפשו בגוגל ובמקורות שונים ושלחו לי את המקורות שלהם כדי שנעריך אותם. בהמשך ריכזתי לכל נושא מאמרים והרצאות ביוטיוב לקהל הרחב, בסביבת הלמידה שלנו במוודל.
אילו סוגים של חקר בוצעו? התלמידים ערכו חקר משני סוגים עיקריים, לפי שאלת החקר שבחרו: 1. חקר תיאורטי. 2. חקר מעשי - ניסויים פשוטים. שני סוגים אלו מתאימים לפעולות שמומחים עושים כשהם ניגשים לנושא חדש. הם לומדים על הנושא ואחר כך חושבים על דברים שאפשר לבדוק.
כיצד הוצגו התוצרים?
הנוהג בביה"ס הוא הצגת הפרויקטים בימים פתוחים לקהילה. אנחנו הוספנו על הצגה זו גם מושב פוסטרים במפגש של שעתיים במסגרת הלימודים הרגילה וקראנו לו - "כנס מדעי". התלמידים עברו בין הכרזות שהוצגו בכיתה, הקשיבו לעמיתיהם החוקרים שהציגו את עבודותיהם והתבקשו לכתוב את הרעיונות העיקריים של חמש עבודות לפחות. החוקרים התבקשו להציג את עבודתם לחבריהם לפחות פעמיים. בסוף האירוע קיימנו דיון על העבודות ולבסוף גם רפלקציה על הצגתן. בזכות גודלן של הכיתות (33-36 תלמידים) היה זה אירוע תוסס ומעניין. חלק מהתלמידים העבירו הרצאה על עבודתם - 15 דק' לתלמיד - באחד המפגשים הבאים.
כיצד השתלב הפרויקט עם תוכנית הלימודים? תוכנית הלימודים שלנו כללה במחצית הראשונה את הנושאים: מבוא לעולם החי, סיפורי חקר להכרת מושגי חקר, התא, תורשה לפי מנדל וביולוגיה מולקולרית. למרות שהפרויקט היה חקר פתוח בשביל רוב התלמידים, הוא שרת את תוכנית הלימודים בכך שחלק מהתלמידים בחרו נושאים מהתוכנית - בין אם הציעו אותם בעצמם ובין אם אני הצעתי להם כשביקשו עזרה בבחירת נושא. לכן לפחות חלק מהעבודות עסקו בנושאים השייכים לתוכנית הלימודים. לעומתם, היו תלמידים שתרמו להרחבת האופקים של כולנו ועבדו על נושאים שונים לגמרי. מאחר שהתלמידים הציגו את הפרויקטים שלהם וחלקם אף בהרצאה, למעשה הם למדו את כל הנושאים שהוצגו בפרויקטים וכך השגנו גם את מטרות התוכן הקשורות לתוכנית הלימודים.
באלו קשיים נתקלנו?
בהתחלה המשימה נראתה לי ולתלמידים גדולה מידי - לכן היה חשוב לחלק אותה לשלבים.
באמצע התקופה היו ניסויים וחקירות שקצת נתקעו והיה קשה מבחינה רגשית להמשיך ולנסות שוב. במקרים אלו מאד עזר אם התלמידים עבדו בזוגות ולא לבד.
רפלקציה נוספת:
הגדרת המשימה כמשימת רשות הועילה למתן אוטונומיה לתלמידים וכך גם אפשרות בחירת הנושא ושאלת החקר. אולם, לגבי הבונוס בציון אינני בטוחה: חלק מהתלמידים המצטיינים לא השתתפו בפרויקט משום שהעריכו שיוכלו להשיג ציון גבוה גם בלעדיו, חלק אחר מהתלמידים המצטיינים, עבדו כדי ללמוד - אלו בדרך כלל התלמידים שאוהבים ביולוגיה והתכוונו לבחור במגמה הביולוגית. עם זאת תלמידים רבים נזקקו לבונוס כדי להרגיש שהם לא לומדים "סתם" כדי ללמוד, אלא מרוויחים רווח מוחשי. והם דווקא התמידו והשקיעו בפרויקט והפיקו ממנו רבות.
מספר התלמידים שהציגו היה 21, 17, 12 משלוש כיתות בנות כ- 36-34 תלמידים כ"א. מבין כלל העבודות היו שלוש עבודות שלא התקבלו ל"כנס". באחת, הגישו זוג בנות סיכום עבודת גמר מהלימודים בתיכון של אימא של אחת הבנות. והאחרות היו ברמה נמוכה והתלמידים העדיפו שלא לתקן.
בנוגע לעבודה שיתופית - ניכר היה שהעבודה בזוגות עזרה להתמודד עם הקשיים הרגשיים במשימה גדולה ומורכבת - משום שכשאחד מבני הזוג חש בקושי השני "מושך קדימה" ולהפך ובני הזוג תמכו זה בזה.
דוגמאות לשאלות חקר:
חקר תיאורטי:
- מדוע נפוצה המחלה אנמיה חרמשית באפריקה?
- מהו הרקע הגנטי למחלת אלצהיימר? לצורך הכנת העבודה הזו התייעצנו עם ד"ר זאב מיינר מבי"ח הדסה הר הצופים.
- כיצד השפיע הדבר השחור על ההיסטוריה העולמית? עבודה זו עזרה לתלמיד שמתעניין בעיקר בהיסטוריה להתחבר עם תחום הביולוגיה ולהביט בו באופן מעמיק מתחום הנוחות והעניין שלו.
- מה הגורם הביולוגי לעיוורון צבעים?
- האם קיים רקע גנטי לפגות ולידה מוקדמת?
- האם קיים קשר בין נוירופסיכולוגיה ופסיכודרמה? טל הציעה במסגרת הפרויקט שלה ניסוי לבדיקת fMRI במהלך פסיכודרמה.
- תסמונת אשר פוגעת במספר חושים, כיצד מתמודדים החולים עם הפגיעה? בפרויקט הזה חקר התלמיד מחלה בה לוקים במשפחה שלו ואף ראיין את סבתו.
- האם יש רקע גנטי לאנמיה מיאלודיספלסטית? גם העבודה הזו התמקדה במחלה שהופיעה במשפחת התלמידה וכללה ראיון עם אימה.
מחלות נוספות בהם עסקו הפרויקטים: ציסטיק פיברוזיס, מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, סוכרת. כדי שהתלמידים לא יסתפקו בסיכום מהאנציקלופדיה ביקשתי מהם להציע שאלת חקר שמציגה את נקודת העניין האישי שלהם בנושא ושימוש במספר מקורות איכותיים.
חקר מעשי:
- האם לחץ נפשי משפיע על הביצועים בספורט וכיצד? בעבודה הזו גילו התלמידים שמידה מסוימת של לחץ נפשי משפרת את הביצועים בספורט, וכך התאפשר לנו לדבר על המערכת הסימפטטית ואדרנלין והשפעה ההורמונלית על הדריכות הגופנית והנפשית. בהמשך דיברנו על התרומה שיכולה להיות ללחץ נפשי במידה מתונה לתפקוד במבחנים.
- האם קור משפיע על לחץ הדם והדופק וכיצד?
- האם אור משפיע על נביטת זרעי שעועית?
- מהם גגות ירוקים והאם הם משפיעים על הטמפרטורה בתוך המבנה?
- גידול חיידקים מסביבת החיים שלנו.
- כיצד משפיעים חומרים שונים על עצמות?
- האם קצב ההאכלה משפיע על גדילת הנחש? טל, אשר מגדל נחשים ערך ניסוי של חודשים אחדים יחד עם אביו במבנה בחצר ביתו, לצורך הניסוי התייעצנו עם מומחה לנחשים מהאוניברסיטה העברית.
לסיכום, ניכר היה שהתלמידים נהנו לעשות את הפרויקט. לי היה נהדר לראות אותם עובדים, מתלהבים ויוצרים. הם היו גאים בעצמם על ההישג. תרם להם שהציגו את עבודתם מול אחרים - הילדים הביישנים יותר שהציגו, הזדקפו יותר ויותר בכל פעם בה הציגו את עבודתם ורבים מהם אמרו בשלב הרפלקציה שנהנו להציג את עבודתם.
הנה דוגמאות לפוסטרים שהוכנו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה